מסדר זיהוי על המסלול

ברויאר שירה

מוסף גלריה, הארץ

29/12/03 -פורסם בתאריך

רבות נכתב על הקשר הפורה בין אמנות לאופנה. תערוכת צילום של עדי נס , זוכה פרס ליאון קונסטנטינר לצילום לאמן ישראלי ב-,2003 המוצגת בימים אלה במוזיאון תל אביב, מאירה שוב את כוחו וייחודו של איחוד הכוחות בין שני התחומים. התצלומים בתערוכה, שתינעל ב-20 במארס, הופיעו בספטמבר בגיליון הסתיו של "ווג" הבינלאומי לגברים, והיו חלק מפרויקט אופנה גדול שהוקדש למזרח התיכון ונועד לציין את יום השנה למתקפת הטרור של 11 בספטמבר .2001 עורך המגזין, ריצ'רד בקלי, פנה לצלמים מקהיר, תל אביב, ביירות, איסטנבול, רמאללה וכווית סיטי והזמין אותם לצלם סדרת תמונות שישקפו את החיים במזרח התיכון. פנייתו של בקלי אל נס באה בעקבות הצלחתם של פרויקטים קודמים שלו, ובהם סדרות התצלומים "חיילים" ו"נערים," שזכו לחשיפה ולהצלחה בארץ ובעולם. כמו בעבודותיו הקודמות, בפרויקט ל"ווג" עוסק נס בזהות הגברית הישראלית ותצלומיו נושאים גוון הומו-ארוטי. ואולם הפעם, במקום חיילים במדים ונערים בסיטואציות פרוזאיות בסביבה המזכירה את עיירת הולדתו קרית גת, צולמו הגברים בבית כלא וגילמו דמויות של אסירים ושוטרים. "סיפור המסגרת של הפרויקט הוא כלא, כמטאפורה לחברה הישראלית," אומר נס . "כלא שמכיל ייצוג של קבוצות אוכלוסייה בישראל. החלטתי לצלם אנשים מהחיים, ולא דוגמנים, כחלק מהתפישה שאופנה היא חלק מהחיים. הפרויקט עוסק בזהות ודימוי גברי. רציתי לעשות הסטה מהפורמט הקבוע של דוגמנים שלובשים בגדים," הוא אומר. המצולמים בתמונות הם גברים שנס פנה אליהם, ובהם עובד במשרד פרסום, גבר השנה של המגזין "הזמן הוורוד," פועלים סינים ונערים מיפו. את הבגדים לפרויקט בחר נס עם הסטייליסט הבריטי פול מאטר, שציוות לו ה"ווג." לאחר התכתבות אינטנסיווית בדואר אלקטרוני, מספר נס , "מאטר הגיע לארץ עם ארבע מזוודות מלאות בגדים." בחלק מהתצלומים נראים הבגדים רגילים למדי. בתצלום של נער יפואי המתעמת עם שוטר במדים, למשל, לובש הנער ז'קט עור שנראה כבגד ישן שעבר גלגולים שונים, אך למעשה, זהו ז'קט בעל מראה משומש שהביא מאטר מבית האופנה של ולנטינו. בתצלום הקבוצתי של מסדר האסירים, לעומת זאת, כבר נראים פרטים שמסגירים את העובדה שמדובר בבגדי יוקרה מעוצבים. "נקודת המבט שלי אירונית," אומר נס . "שירתתי במילואים בכלא קציעות באנסאר, וראיתי את ההליכה של האסירים בין גדרות המחנה. עשיתי את ההעברה ממסלול התצוגות למסלול הליכת הבוקר של האסירים, כולל מסדר הזיהוי שנראה כמו ההעמדה של הדוגמנים על המסלול בסיום התצוגה." בתמונות אחרות - כמו אלו שבהן נראה זוג תאומים לבושים בחולצות במראה צבאי של קנזו, או שלושה פועלים סינים שלבושים בבגדים אדומים של פול סמית במראה של נידונים למוות - הבגדים כבר מקבלים תוקף של מדים. "רציתי לבדוק מה קורה כשהאלמנט האופנתי משוכפל, כי אז הוא הופך למדים," אומר נס . "זה בא מהרקע שלי, כי כשגדלתי בקרית גת בשנות ה-80 כל העיירה הושפעה מאוד מהמפעל של פולגת, וכולם קנו בתלושים את הבגדים של ליגת (קו הביגוד היום-יומי של פולגת) והתלבשו אותו דבר. אני זוכר שגזרתי את הצווארונים של החולצות שלי ועשיתי מאמצים שהבגדים שלי ייראו אחרת ."